1984


2020-2017


מחזה: רוברט אייק ודאנקן מקמילן
עפ"י: ג'ורג' אורוול
תרגום: אלי ביז'אווי
בימוי: עירד רובינשטיין
עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב
עיצוב תלבושות: מאור צבר
מוזיקה: רועי ירקוני
עיצוב תאורה: זיו וולושין
צילום: רדי רובינשטיין
מיצב: פולינה אדמוב
תודה לתיאטרון "הבימה" על השאלת האביזרים

"הבימה", התיאטרון הלאומי של ישראל

עיבוד חדש ועכשווי ליצירתו הדיסטופית של ג'ורג' אורוול, שהפכה בימים אלה רלוונטית מתמיד. ב – שמונה ביוני 1949, פרסם אורוול את הרומן המכונן שלו, "1984", העוסק בחברה עתידנית השבויה במבטו הבוחן בכל רגע של "האח הגדול". בעידן של הדליפות מ"וויקיליקס" והגילויים של אדוארד סנודן, היצירה "1984", חזרה לעורר עניין ולהיות מקור השראה.


עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב
עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב

מעצבת תפאורה ותלבושות בארץ ובחו"ל. בין עבודותיה – בת. גשר: "מי כמוני", "בזעיר אנפין", "מסעות אודיסאוס", "פציעות קטנות"; בת. הבימה: "אישה בורחת מבשורה" (בשיתוף ת. הקאמרי), "1984", "שלוש אחיות" (בשיתוף ת. הקאמרי), "הכתה שלנו" (בשיתוף ת. הקאמרי), "אדיפוס – תיאור מקרה", "נעצר בחצות"; בת. הקאמרי: "מיזרי", "אותלו", "הילד חולם" (בשיתוף ת. הבימה), "מפיסטו", "ארוחת טעימות", "כבוד אבוד", "אלקטרה", "איש קטן מה עכשיו?", "פופר", "זה הים הגדול"; בת. בית לסין: "לילה אחד מרקוביץ"', "הר לא זז", "שבעה"; בת. החאן: "האיש שחשב שאשתו היא כובע", "שני קצרים וחתול", "האדרת", "משחק של אהבה ומזל" (זוכת פרס התיאטרון לתלבושות, 2012), "מולי סוויני", "סדר עולמי חדש", "הלילה השנים-עשר" (זוכת פרס התיאטרון לתלבושות, 2010); בת. באר-שבע: "איפיגניה"; בת. תמונע: "עיקר שכחתי"; בצוותא: "המשתמט", "מישהו מאחורי"; בת. מלנקי: "הזקנה ועושה הנסים", "הזר" (הצגת הפרינג' של השנה 2004), "שושנת יריחו", "על החטא", "טרגדיות קטנות", "המהגרים", "איוב", "אורפיאוס במטרו" (פרס קיפוד הזהב לתפאורה, 2009); אופרה בפרינג': "הגלגול"; קבוצת מחול נועה דר: "עננוֹצה". בסנט פטרבורג: "עיקר שכחתי" (Takoi teatr) (מועמדת לפרס "מסיכת הזהב", 2011), במוסקבה: "טניה-טניה" (Mastersakaya Fomenko), "החיים הם חלום" (Theatre Vakhtangov), בקייב: "מרקיזה דה סאד" (Theater Franko), בבייג'ין: "אשכבה" (Poly Theater).


עיצוב תלבושות: מאור צבר
עיצוב תלבושות: מאור צבר

בוגר תואר ראשון בהצטיינות במסלול לעיצוב אופנה ואמנויות הבמה ב"שנקר", שם הוא כיום מרצה במחלקה לעיצוב אופנה. בעל סטודיו עצמאי המתמחה בעיצוב ובייצור תלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול. בין עבודותיו – בת. הבימה: "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", "ערי מדבר אחרות", "הקמצן", "אבא גוריו", "1984"; בת. החאן: "תהילה", "הצוענים של יפו", "הדוד וניה"; בת. חיפה: "טיפול בטנגו", "בת המלך"; בת. בית ליסין: "טרטיף", "הר לא זז", "מלך הכלבים"; בת. באר שבע: "רומיאו ויוליה"; בפסטיבל ישראל: "אבא שלי לא ציפור"; להקת המחול הקיבוצית: "פוראמן מגנום", "וכשהגיע לשמש", "אקדום", "אמבכלל"; באופרה הישראלית: "סינדרלה", "רחמיו של טיטוס", "רוסטר"; בלהקת פרסקו: "פולצ'ינלה", "הופלה", "מאיץ חלקיקים"; בלהקת ורטיגו: "סילוויה"; בלהקת קמע: "שרול". פרסים: פרס  התיאטרון על עיצוב תלבושות להצגות "הר לא זז" (2016), "רומיאו ויוליה" (2015) ו"הקומדיה של קלאנדרו" (2014), פרס עיצוב תפאורה ותלבושות בפסטיבל עכו להצגה "יאבאלק" (2015), פרס "ידידי הבימה" על עיצוב תלבושות להצגה "הסוחר מוונציה", פרס התיאטרון לילדים ונוער על עיצוב תלבושות להצגה "איה אווץ' אווה" (2008), פרס ראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בשנים 2009, 2001, 2014.


עיצוב תאורה: זיו וולושין
עיצוב תאורה: זיו וולושין

בוגר החוג לתיאטרון ב"סמינר הקיבוצים". עיצב תאורה עבור הצגות של מרבית התיאטרונים הרפרטוארים בישראל לצד הפקות פרינג', אופרה, מחול ופסטיבלים וזכה לפרסים רבים. בין עבודותיו בשנים האחרונות – בת. הבימה: "לבד בברלין", "1984" ,"עקומים", "גבעת חלפון", "החולה המדומה"; בת. בית ליסין: "משרתם של שני אדונים", "אוסלו", "לילה אחד מרקוביץ"; בת. חיפה: "הקומיקאים", "משהו למות בשבילו", "בומרנג"; בת. גשר: "החיים בשלוש גרסאות", "המחברת הגדולה", "חוות החיות"; בת. באר שבע: "בימינו לא יוצאים לדו קרב", "דונה פלור", "האפקט"; בת. הקאמרי: "החדר האחורי", "קרום", "זה אני"; בת. נוצר: "ערבה"; באופרה הישראלית: "אורפאו ואאורידיצ'ה", "חליל הקסם". בין הפרסים הרבים בהם זכו עבודותיו: פרס התיאטרון הישראלי: "הר לא זז" (2017); פרס פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים: "אח אח בום טראח" (2003), "גלגולי גילגמש" (2009), "המכשפה בבית ממול" (2014); פרס "קיפוד הזהב" לתאורה בהצגות: "אישה בחולות" (2006), "נשים זרות" (2007), "ערבה" (2011). זוכה פרס הבמה לילדים ונוער להצגות: "הקסם של אורנה" (2010), "מלכת השלג" (2017).